החלטה בתיק ת"פ 34203-02-11

1.         לפניי בקשה מקדמית מטעם הנאשמים פיצה לי (ש. אתא) בע"מ ואדיר בני קוגן (להלן - המבקשים) לביטול כתב האישום שהגישה המאשימה כנגדם (להלן - המשיבה) מחמת הגנה מן הצדק.

2.         רקע עובדתי -

א.         המבקשת הינה חברה בע"מ המפעילה פיצרייה הממוקמת בקריית גת, המנוהלת על ידי המבקש ובני משפחתו. המבקש נוהג להעסיק בני נוער לצורך תפעול הפיצרייה.

ב.         ביום 30.5.09 נערכה ביקורת מטעם משרד התמ"ת, במסגרתה התברר כי המבקשים העסיקו נער בשעות הלילה, ללא היתר וכן התגלו ליקויים נוספים. המבקש נתבקש למסור מסמכים נוספים וכן להתייצב לחקירה במשרדי התמ"ת וכך אכן עשה.

ג.          לאחר הביקורת מיום 30.5.09, בוצעו ביקורות נוספות אשר העלו כי כל הליקויים תוקנו על ידי המבקשים.

ד.         ביום 28.6.10 נשלחה למבקשים הודעת קנס בסך 22,500 ש"ח בגין העסקת 7 נערים בעבודת לילה בניגוד לסעיפים 33, 24 (א) לחוק עבודת הנוער, התשי"ג - 1953 (להלן - חוק עבודת הנוער).

ה.         המבקשים הגישו בקשה לביטול הודעת הקנס ומשזו נדחתה הגישו בקשה להישפט.

ו.          ביום 17.2.11 הוגש כתב האישום מושא בקשה זו.

3.         טענות המבקשים בתמצית -

א.         התנהלות המשיבה מיום הביקורת וממועד הגשת הודעת הקנס עומדת בסתירה להליך תקין והוגן כנדרש על פי דין ועל כן יש לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

ב.         בית המשפט העליון קבע בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר בורוביץ, פ"ד נט (6) 776 (להלן - הלכת בורוביץ) את המבחנים לאורם יש לבחון האם יש מקום להחלת הדוקטרינה של הגנה מן הצדק. בענייננו, יישום המבחנים שנקבעו בהלכת בורוביץ מלמד כי יש מקום לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

ג.          במהלך הביקורת מיום 30.5.09 נמצאו מספר ליקויים. המפקח מטעם משרד התמ"ת, אשר ביקר במקום, הורה למבקש להמציא מסמכים ולהתייצב לחקירה. באותו מועד ציין המפקח כי על המבקשים להגיש בקשה למתן היתר להעסקת נערים בשעות הלילה וכן כי על המבקשת לצפות לביקורות נוספות. כן הבטיח המפקח כי אם יוסרו הליקויים, לא יוטל קנס אלא התראה בלבד.

ד.         המבקשים המציאו את כל המסמכים שנדרשו וכן תיקנו את כל הליקויים, כך שבביקורות הנוספות שנערכו לא נמצאו ליקויים נוספים. למרות זאת, בחרה המאשימה להטיל קנס מנהלי וזאת על אף שאין כל אינטרס ציבורי בהטלת הקנס.

ה.         הקנס המנהלי הוטל ביום 28.6.10, כשנה לאחר הביקורת וזאת למרות הבטחת המפקח אשר ביקר במקום,  לפיה אם יוסרו הליקויים לא יוטל קנס.

ו.          המבקשים הגישו בקשה לביטול הודעת הקנס אולם המשיבה השיבה לבקשה רק לאחר חמישה חודשים. השיהוי בהטלת הקנס, כשנה לאחר ביצוע העבירה וכן השיהוי במתן התשובה לבקשה לביטול הודעת הקנס, מהווים פגם מהותי המצדיק את ביטולו של כתב האישום.

ז.          פגם מהותי נוסף הינו הפרת הבטחה שלטונית שלא להטיל את הקנס המנהלי ולהסתפק בהתראה בלבד. כאמור, המפקח שהגיע למקום העסק של המבקשים הבטיח למבקש כי ככל שימסור את כל המסמכים שנתבקש וידאג לתקן את הליקויים שנמצאו, לא יוטל קנס. כמו כן, גם בעת שהמבקש נחקר ומסר את המסמכים המבוקשים, חזר המפקח על הבטחתו שלא להטיל קנס. המפקח חזר על הבטחתו שלא להטיל קנס על המבקשים גם בפני אמו של המבקש, אשר מועסקת אף היא בפיצרייה.  הפרת הבטחה שלטונית, יש בה כדי להוות שיקול מרכזי בקבלת טענה של הגנה מן הצדק.

ח.         הקנס אף הוטל בניגוד להנחיות היועץ המשפטי במשרד התמ"ת, הקובעות באילו תנאים יוטל קנס ולא התראה. התעלמות מההנחיות בעניינם מהווה פגיעה בשוויון ובזכותם של המבקשים להליך הוגן.

ט.         העבירות המיוחסות למבקשים הינן "מינוריות" ומסתכמות בהעסקת בני נוער לאחר השעה 22:00, למשך שעה נוספת בלבד.  הגם שאין להקל עימן ראש, לא ברור מדוע ננקטו ההליכים המשפטיים, שעה שהליקויים תוקנו ובייחוד כאשר המבקש מעסיק במשך שנים בני נוער ודואג לכל זכויותיהם.

י.          אין בחומר הראיות כדי לבסס הרשעה. המבקש שיתף פעולה באופן מלא, הציג תלושי שכר ואת כל המסמכים שנדרשו ממנו ואף לקח אחריות מלאה על כך שמספר נערים עבדו אצלו מעבר לשעה המותרת, דבר אשר לא חזר על עצמו. די באמור לעיל כדי לשלול את היכולת להביא להרשעה.